#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נוהגין בחו&quot;ל יו&quot;ט שני?	"אע&quot;פ שאנו בקיאין בקביעא דירחא מ&quot;מ חששו החכמים שמא מרוב הצרות בגלותנו ישתכח החשבון ויבואו לעשות חסר מלא ומלא חסר ויאכלו חמץ בפסח ועל כן הניחו הדבר בחו&quot;ל כמו שהיו בימים הראשונים (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בא&quot;י במקומות שלא הגיעו השלוחים?	"הריטב&quot;א (ר&quot;ה י&quot;ח, סוכה מ&quot;ג) ס&quot;ל דאפ&quot;ה נוהגין רק יום אחד דאזלינן בתר רוב מקומות שבא&quot;י, וכן נקטו תשובת הגאונים (סי&#x27; א&#x27;) והחינוך (מצוה ש&quot;א), אכן הרמב&quot;ם כתב שנוהגין ב&#x27; ימים [ויש מח&#x27; בדעת הרמב&quot;ם מה הדין במקומות בא&quot;י שיש ספק אם הגיעו שם השלוחים (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)]"	סימן תצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שעובר במזיד ועושה מלאכה ביו&quot;ט?	"הב&quot;י הביא מהר&quot;ן דביו&quot;ט ראשון אם עובר על איסור דאורייתא מנדין אותו, אבל אם הוא רק איסור דרבנן רק מלקין אותו, אבל ביו&quot;ט שני כיון שאין איסורו אלא מדרבנן מחמירים ביה ומנדין אותו אפי&#x27; אם עובר על איסור דרבנן [חוץ מצורבא דרבנן דאין מנדין אותו אלא מלקין אותו] (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דבין ביו&quot;ט ראשון בין ביו&quot;ט שני הכל תלוי כפי ראות עיני הדיין (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן תצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה מלאכה 1) ע&quot;י עכו&quot;ם 2) ע&quot;פ הוראת חכם 3) בשוגג?	"1) מנדין אותו (מהר&quot;א ששון, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 2) אין מנדין אותו (משפט צדק, מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם) 3) אין מנדין אותו (מבי&quot;ט, מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם)"	סימן תצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו שיעור מכת מרדות 1) קודם שעבר העבירה 2) אחר שעבר העבירה?	"1) מכין אותו עד שתצא נפשו או מקבל עליו (גמ&#x27; כתובות פ&quot;ו, רש&quot;י חולין קמ&quot;א ע&quot;ב, תוס&#x27; נזיר כ&#x27; ע&quot;ב) 2) תוס&#x27; בנזיר (כ&#x27; ע&quot;ב) מצדדין שלוקה ל&quot;ט, והמג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא ממהרא&quot;י שהוא י&quot;ג, והרמב&quot;ם (הל&#x27; חמץ ומצה פ&quot;ו הי&quot;ב) כתב עד שתצא נפשו והיינו ע&quot;פ התוספתא (מכוות פ&quot;ג ה&quot;י) שמכין אותו עד שמקבל על עצמו שלא לעבור שוב או עד שתצא נפשו [והא דמשמע מקידושין (כ&quot;ח ע&quot;א) דלוקה ארבעים ליכא ראיה די&quot;ל דהתם כתבו תוס&#x27; דהוא מדה כנגד מדה מפני שקרא לחבירו ממזר ואומר שהוא עבר בלאו מפני שנשא בת ישראל]"	סימן תצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין יו&quot;ט ראשון ליו&quot;ט שני?	"1) הקילו לקבור מת ביו&quot;ט שני משום כבודו (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)&lt;br&gt;2) הקילו לכחול העין ביו&quot;ט שני אע&quot;פ שאינו חולה כל גופו, וביאר המגיד משנה דמותר מפני שהוא הנאת הגוף (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)&lt;br&gt;3) הב&quot;י הביא שהר&quot;ן היה מקיל לכבות דליקה מפני דבר אחר או משום איבוד ממון, אבל כתב הב&quot;י דהטור ושאר הפוסקים מבואר דחולקים עליו"	סימן תצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בר&quot;ה?	שני ימים הוי קדושה אחת אריכתא	סימן תצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה מלאכות מותרים ביו&quot;ט שני לצורך חולי?	מותר לעשות שבותים לצורך חולה ביו&quot;ט שני אבל אסור לעשות אב מלאכות (רמ&quot;א)	סימן תצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ע&quot;י שינוי?	"כתב השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;) דביו&quot;ט ראשון אסור לעשות אב מלאכה ע&quot;י שינוי [ואע&quot;פ שגונח יונק חלב בשבת דהוי מפרק כלאחר יד שאני התם דלא חשיבא מלאכה כלל], אבל ביו&quot;ט שני יש להסתפק אם מותר לחולה שאין בו סכנה&lt;br&gt;."	סימן תצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנצרר דם ויכול להמתין עד אחר יו&quot;ט?	"כיון שיכול להמתין אסור לו להקיז דם ביו&quot;ט שני אפי&#x27; ע&quot;י גוי (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) דאינו חולה כלל א&quot;נ מפני שאפשר לו להמתין עד אחר יו&quot;ט (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), והערוה&quot;ש (סע&#x27; ג&#x27;) מקיל אפי&#x27; בשבת ע&quot;י גוי כדין חולה שאין בו סכנה אא&quot;כ הרופא אומר שאין בו שום סכנה עד למחר."	סימן תצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכללים בבני א&quot;י שהולכים לחו&quot;ל 1) ואין דעתן לחזור 2) ודעתן לחזור?	"1) הרי הם לגמרי כבני חו&quot;ל, ודוקא כשהגיעו לישוב, וכתב המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) בשם הרדב&quot;ז אפי&#x27; ישוב גוים, אבל הבגדי ישע ס&quot;ל דוקא כשיגיעו לישוב של ישראל (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) {ונראה דהבגדי ישע מיירי כשדעתו לבא לישוב של ישראל אבל אם דעתו להתעכב במקום גוים פשוט דחל עליו מנהגי חו&quot;ל דעכשיו זהו מקומו} 2) נוהג כבני א&quot;י אבל אסור לשנות מפני המחלוקת ואסור לעשות מלאכה בישוב של ישראל אפי&#x27; בצינעא [כיון שהוא מנהג גדול שפשט בכל הגולה ואין לפרוץ גדר (רז&quot;ה) א&quot;נ א&quot;א לעשות מלאכה בצינעא (תוס&#x27; פסחים נ&quot;ב ע&quot;ב) (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;), דלא כהט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) דמקיל במלאכה בצינעא], אבל כשהוא חוץ לתחום מותר לעשות מלאכה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27; - י&#x27;)"	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשדעתו לחזור לא&quot;י, מה הדין אם עשה מלאכה ביו&quot;ט שני?	"אין מנדין אותו כיון שאיסורו אינו אלא מפני המחלוקת (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ומ&quot;מ כתב היש&quot;ש (חולין פ&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ג) מעשה שאירע כן ולא זכה המחלל לחזור לא&quot;י ומת בחו&quot;ל (מחה&quot;ש)"	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בן א&quot;י שדעתו לחזור, מה הדין לגבי 1) עירובי תבשילין כשחל יו&quot;ט שני בערב שבת 2) תפילה 3) מלבושיו 4) נשיאת כפים 5) טלטול מוקצה 6) הדלקת נר?	"1) א&quot;צ לערב דהוי דבר שבצינעא (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) ס&quot;ל שיתפלל של חול כרגיל דאינו ניכר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), אכן הפר&quot;ח כתב דניכר ע&quot;י האריכות אלא יקדים להתפלל קודם הציבור (מחה&quot;ש) {ולכאורה צ&quot;ע מסי&#x27; צ&#x27; סע&#x27; י&#x27; דאסור להקדים תפילתו לתפילת הציבור, ועי&#x27; מש&quot;כ שם בשם ר&#x27; משה זצ&quot;ל דהיינו דוקא אם גומר קודם שהתחילו להתפלל אבל אם יתפללו באמצע תפילתו לית לן בה, ויש לדחות דהכא הוא מתפלל תפילה אחרת ואפשר דאינו חמיר כ&quot;כ} 3) ילבש בגדי שבת מפני שהוא ניכר 4) השע&quot;ת (ס&quot;ק ב.) הביא מח&#x27; לגבי נשיאת כפים בתפילת מוסף אם יכול לברך עליו ובסוף מצדד להקל אבל הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) כתב שלא יברך {ומכאן משמע דבעצם אסור לברך אם הוא מחמת מנהג המקום, ודלא כאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; צ&quot;ד) דמתיר לברך על הלל בציבור משום מנהג המקום, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תס&quot;ח} 5) השבט הלוי (ח&quot;ז סי&#x27; ס&quot;ה) מקיל, אבל רשז&quot;א וריש&quot;א מחמירים (מ&quot;ב דרשו) 6) יש מקילין לצורך מצוה כהבדלה [והרבה סוברים שצריכים לעשות הבדלה, ודלא כאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; ע&quot;ב) (מ&quot;ב דרשו)], ויש מקילין להדליק נר חשמל דהוי רק איסור דרבנן דמוליד (עי&#x27; אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ד, מ&quot;ב דרשו)"	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן חו&quot;ל שדעתו לחזור?	צריך להתפלל של יו&quot;ט בביתו בצינעא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), וביאר ר&quot;י באק מפני שאינו יכול להניח תפילין כשאר הציבור {ועדיף טפי להתפלל ביחידות מלהתפלל בציבור עם תפילין}	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עוקר דירתו 1) עם אשתו 2) בלא אשתו?	"1) אם עקר דירתו לצורך פרנסה אע&quot;פ שהיה בדעתו לחזור מ&quot;מ מקרי אין דעתו לחזור דכל שמוצא פרנסתו מרווחת באותו מקום אינו זז משם (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) 2) תלוי בדעתו, אם דעתו לחזור הוי דעתו לחזור ואם אין דעתו לחזור הוי כאין דעתו לחזור (מג&quot;א שם, מ&quot;ב שם), וחידש הערוה&quot;ש (סע&#x27; ה&#x27;) דאם דעתו להתעכב לשנה מקרי אין דעתו לחזור (ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; תס&quot;ח)"	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל במי שמסתפק אם הוא בן א&quot;י או בן חו&quot;ל?	"נראה דבחור הוי בחזקת בן חו&quot;ל עד שדעתו ודאי שלא לחזור לחו&quot;ל, אבל נשוי הוי בן א&quot;י עד שדעתו ודאי לחזור לחו&quot;ל (עי&#x27; מ&quot;ב דרשו)"	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שגר בחו&quot;ל רוב השנה אבל עולה לא&quot;י לרגלים?	"המנח&quot;ש (סי&#x27; י&quot;ט אות ז&#x27;) מצדד דתלוי ברגלים והוי כבן א&quot;י, אבל תשובות והנהגות (ח&quot;ב סי&#x27; שכ&quot;ט) ס&quot;ל דתלוי ברוב השנה והרי הוא כבן חו&quot;ל"	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בן א&quot;י שנמצא בחו&quot;ל יכול להוציא בן חו&quot;ל אינו בקי?	רע&quot;א מצדד דמקרי אינו מחויב בדבר ואינו יכול להוציאו	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר בחוה&quot;מ לבשל לצורך יו&quot;ט שני?	"מבואר לקמן (סי&#x27; תקל&quot;ט סע&#x27; י&quot;א) דמותר לבן חו&quot;ל לעשותו, אבל כתב רע&quot;א דבן א&quot;י אינו יכול לבשל ליו&quot;ט שני דידיה דהוא אינו נוהג בו איסור אלא מחמת מחלוקת"	סימן תצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בא&quot;י, האם מותר לבן חו&quot;ל לומר לבן א&quot;י לעשות מלאכה בשבילו?	רע&quot;א הביא שהמהריק&quot;ש מקיל אבל הגינת ורדים מחמיר	סימן תצו סעיף ג		
